תולדות המחקר והסיור התת-ימי
את נמל סבסטוס, נמלה של קיסריה הימית (מריטימה), החל המלך הורדוס לבנות עוד לפני הקמת העיר. מטרתו היתה ליצור בתחומי ממלכתו נמל ראשי לסחורות היוקרה במעבר מהאוקינוס ההודי לים התיכון. הביקוש לסחורות אלה - תבלינים (שכללו גם חומרי שימור וריפוי, קוסמטיקה וצבע), טקסטילים יקרים ואבני חן - גבר מאד ברחבי האימפריה הרומית מאז שלטונו של אוגוסטוס קיסר. תוך 12 שנה (22–10 לפני סה"נ) הצליח הורדוס לבנות את הנמל ואת העיר, שהפכו תוך זמן קצר למרכז הכלכלי והפוליטי של הארץ. תהפוכות רבות עברו על העיר ונמלה במשך ההיסטוריה, אך בעוד שאתרה של קיסריה היה ידוע מאז ומתמיד, נשכח מיקומו של הנמל לחלוטין.
באמצעות ארבעה מסלולים של סיורי צלילה, לוקחים אותנו הארכיאולוגים התת-ימיים ל-28 נקודות, המשקפות את פלאי ההנדסה הימית הרומית ואת התהפוכות שעברו על הנמל מאז הקמתו. זהו הנמל הקדום ביותר שנתגלה, אשר נעשה בו שימוש בהמלצות ההנדסיות של ויטרוביוס. בכך היה לנמל המלאכותי הראשון בהסטוריה, הגדול והמודרני ביותר ברחבי האימפריה הרומית בזמנו.
הסיור התת-מימי בנמל קיסריה מאפשר חוויה מיוחדת במינה, שאינה קיימת בשום מקום אחר בעולם – התחקות אחר פלאי הטכניקה של בניית נמלים בעת העתיקה.
מאת שרה ארנסון
הנמל ומרכיביו
שטח העגינה המוגן השתרע על פני כ-200 דונם. הוא היה מורכב משלוש בריכות משנה, שהפנימית מהן התבססה על בריכה חפורה, הנמצאת היום כמעט כולה ביבשה. מבריכה זו נותר במים מגדל עגול, כנראה על בסיס ביצור קדום יותר, של מגדל סטרטון, הישוב ההלניסטי שקדם לקיסריה. המגדל נמצא בצידו הצפוני של פתח הכניסה למעגן הפנימי. קוטרו 13 […]
שיטות בנייה ומאפיינים מיוחדים
מהנדסיו של הורדוס מפתיעים אפילו את מתכנני הנמלים המודרניים בימינו בכמה מאפיינים מיוחדים שהתגלו בנמל העתיק. אחת הבעיות שנמלים ניצבים לפניה בכל הזמנים היא בעיית הסערות, הגורמות נזקים לשובר הגלים הראשי ומעלות נתז המפריע לפעילות הפריקה והטעינה. בעיות אלו נפתרו בנמל ההרודיאני באמצעות שובר גלים קידמי, שהיה צר למדי (כ-6 מ' רוחבו), והגיע רק עד […]
שקיעתו של הנמל וגילגוליו המאוחרים
הנמל החל לשקוע מיד לאחר בניתו, ודעות החוקרים חלוקות באשר לסיבות לכך. הגורמים שצוינו כסיבה לשקיעה הם: קו שבר גיאולוגי, העובר כ-150 מ' מקו החוף הנוכחי., שורה של רעידות אדמה, אולי אפילו גלי צונאמי, אי יציבותה של הקרקעית החולית וכן עוצמת המשקל של מבני הנמל. כיום הצטברה השקיעה לכדי 7-5 מ', אך כבר בסוף המאה […]
מכלול העוגנים
בסיור התת-ימי נראה גם תצוגה של שישה עוגנים קדומים, הבאים להדגים את התפתחות העוגן משחר ההיסטוריה ועד לעת החדשה. העוגנים נקבעו בקרקעית הים בצורה שתיפקדו בה במקור. I. עוגן משקל מאבן – עוגן בעל חור אחד, ששימש באלף השלישי והשני לפני סה"נ (תקופת הברונזה). בדרך כלל היו בשימוש מספר עוגנים, שנקשרו לאורך חבל העגינה, כאשר […]